יועצת ארגונית בשילוב סוסים

יועצת ארגונית בשילוב סוסים

כתבה בעיתון "לאשה", יוני 2010 מאת ענת מרדכי

אורלי ברק, 51, מרמת השרון היא אנתרופולוגית ויועצת ארגונית כבר 25 שנים. כמייסדת ושותפה בחברת היעוץ "ברק, בן-שלום", השתתפה בתהליכי פיתוח ושינוי ארגוני ובליווי הנהלות בארגונים גדולים (מ"פלאפון" ו"אל-על" ועש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עיריית תל-אביב). זה יותר משנתיים, לאחר התגברה על פחד אישי מסוסים, היא נעזרת בהם ככלי אימוני, המסייע לה להוביל שינויים אישיים וארגוניים במהירות וביעילות.

• איך נולד הרעיון העסקי הזה?

"עד גיל 37 לא היה לי כל קשר עם סוסים. יום אחד הגעתי במקרה לאורווה, ראיתי את מה שקורה בין סוסים ורוכבים, ובאותו רגע החלטתי שאני לומדת לרכוב. התחלה פחדתי מאוד. בתור מישהי שעובדת בדרך כלל במשרד ובעיקר עם הראש, המגע הפיזי הזה, בחוץ, כשהטבע מסביבי, היה לי חדש. כשעלית על הסוס, שהוא חיה מאוד רגישה לצליל, לתנועה, לריח ולתגובות של הרוכב עליה, גיליתי שאני בכלל לא אסרטיבית כמו שחשבתי, שאני לא ברורה ושאני מעבירה מסרים כפולים. הסוס הפך להיות המראה שלי, עזר לי להבין מה אני באמת עושה, להתגבר על פחדים משתקים ולפתח נחישות. עברתי תהליך משמעותי של העצמה, והבנתי שזו לא רק חוויה אישית שלי, אלא שיש פה אפשרות ליצור תהליכים גם לאנשים אחרים, בדרך שונה מזו שהכרתי".

• ומה עשית?

התחלתי ללמוד. עשיתי קורס בהוראת רכיבה במכון וינגייט ובמקביל, גילית שבארצות הברית כבר עשרים שנה יש סדנאות ההתפתחות והעצמה בעזרת סוסים".
בעלה של אורלי נשלח לארצות הברית במסגרת עבודתו, ואורלי ניצלה את השהות שם ורכשה ידע והסמכה מארגון EAGALA, המכשיר יועצים ארגוניים בשילוב סוסים. כשחזרה ארצה, פתחה בחוות גליל ים קורס להעצמת נשים לו קראה "הגיע הזמן לעלות על הסוס". בהמשך הקימה את "דרך הסוס", המציע אימונים לעובדים ולמנהלים, וצירפה אליה את היועצת הארגונית אורנה רייטר.

"בסדנאות", מתארת אורלי, "אחרי שמתגברים על ההתרגשות והפחד, מקבלים משימות הקשורות להפעלת הסוסים ומתחילים להתאמן. לכל סדנה יש מטרה מוגדרת, כמו פיתוח מנהיגות, שיפור עבודת צוות או שכלול השירות ללקוח" (כן, הסוס הוא הלקוח וצריך למצוא דרכים כדי שיהיה לקוח מרוצה). לצד היועצת הארגונית, פועל תמיד גם איש סוסים מיומן. בסיום הסדנה, כולם גם רוכבים.

• מה הכי מוצא חן בעינייך בתחום העיסוק שבחרת?

"בנשך שנות עבודתי בתחום פיתחנו כלים רבים ליצירת שינוי, אבל תמיד הרגשתי שזה לא מספיק, שצריך עוד משהו. הסוסים מספקים לי את המשהו הזה. הסוסים הם מעין מראה בעלת עוצמה, שמשקפת את הפער בין איך שאנחנו רוצים להתנהל לבין איך שאנחנו מתנהגים בפועל. הלמידה איתם מהירה יותר, כי אנשים זוכרים מה קרה בסיטואציה המרגשת. ברגע שהם מבינים, בעזרת היועצת הארגונית, מה עשו עם הסוס, הם מיישמים את הלקחים ויודעים מה עליהם לעשות גם בחיי העבודה וגם בבית".